באוקטובר האחרון הגענו לארבעה ימים לאחד הפארקים או שמורות הספארי המיוחדות ביותר בדרום אפריקה.
Kgalagadi Transfrontier national park היא שמורת טבע שיושבת על משולש הגבולות דרום אפריקה – נמיביה – בוצואנה.
השמורה היא חלק ממדבר הקלהרי שגודלו כ-900 אלף קמ”ר. מרבית השטח של השמורה נמצא בבוצואנה, והחלק הדרום אפריקאי יחסית קטן, אך עדיין מספיק גדול ומגוון על מנת שתוכלו לחוות בו הרפתקאה בלתי נשכחת.
מה תמצאו בפוסט שכתבנו על מדבר הקלהרי?
לחצות את הגבול בין נמיביה לדרום אפריקה בסטייל
בביקור האחרון שלנו בדרום אפריקה, החלטנו לשלב חודש של טיול בנמיביה.
התלבטנו רבות לפני כן, כיוון שנמיביה שונה מאוד מדרום אפריקה, היא מדינה פחות מערבית, מאוד מדברית ועל מנת לטייל בה, נדרש רכב שטח וציוד של לינה בקמפינג.
כיוון שיצאנו לטיול עם ילדה בת 4, לא היינו בטוחים שההרפתקאה הזו תתאים לנו, אבל בדיעבד – לא הייתה מרוצה מים לשבת בערב מול המדורה ולישון באוהל, לקום עם הזריחה המדהימה של המדבר.
בסוף הטיול שלנו בנמיביה, החלטנו לזמן לעצמנו הרפתקאה אחרונה נוספת בדרך חזרה לציוויליזציה ובחרנו לעבור את הגבול בין נמיביה לדרום אפריקה דרך שמורת טבע מיוחדת שנקראת Kgalagadi Transfrontier national park.
אל השמורה ניתן להיכנס משלוש מדינות שונות – נמיביה, בוצואנה ודרום אפריקה ואף מתאפשר לחצות דרכה את הגבולות בין המדינות, בהנחה שנשארים ללון בפארק 2 לילות לפחות.
על כן, ביום האחרון שלנו בנמיביה, הגענו למעבר הגבול השומם, שאחריו – הכניסה לשמורה. כידוע למי שקורא את הבלוג שלנו, ניב הוא חובב חיות רציני ביותר, ועל כן ביקור בקלהרי היה הגשמת חלום עבורו, הגענו לפארק בציפיות גבוהות.
דרך אגב – אם תשאלו את ים, מדבר הקלהרי מכונה אצלה גם מדבר הקלמרי 🙂
לינה בשמורת הקלהרי
בשמורה שלושה מחנות ראשיים בהם ניתן לישון, בצד הדרום אפריקאי (יש מחנות נוספים שמיועדים לקמפינג בלבד, כמו כן, יש מחנות נוספים בצד של בוצואנה, אבל לשם לא הגענו הפעם, להבנתנו התנאים שם הרבה פחות נוחים):
- Mata-Mata – המחנה נמצא ממש על מעבר הגבול בין דרום אפריקה לנמיביה. המחנה קטן יחסית – הוא מציע 15 בקתות ו-20 עמדות קמפינג. במחנה יש גם חנות נוחות קטנה, תחנת דלק, בריכת שחיה ועמדת מחבוא ציפורים. אנחנו לנו במחנה הזה את הלילה הראשון שלנו בפארק.
- Nossob – מחנה קטן גם הוא המציע 18 בקתות לינה ו-20 עמדות קמפינג. במחנה בריכת שחיה קטנה, חנות מכולת עם מצרכים בסיסיים ותחנת דלק. המחנה נחשב במיקום מצויין לצפייה באריות (אם כי בכל השמורה ניתן למצוא אותם). ואכן, בביקור שלנו כאן, זכינו לראות הרבה אריות בטיול מסביב למחנה, מרחק נסיעה קצר יחסית.
- Twee Rivieren – המחנה הגדול והמרכזי של השמורה, נמצא בנקודת הכניסה לפארק מכיוון דרום אפריקה. במחנה יש 31 בקתות ו-24 עמדות קמפינג והוא מציע לרשות האורחים בו בריכת שחיה גדולה יותר ביחס לשני המחנות הקטנים, חנות גדולה ומצויידת טוב יותר ומסעדה. כמו כן, במחנה זה נמצא מעבר הגבול לדרום אפריקה.
מתכננים טיול לדרום אפריקה?
אנחנו כאן בשבילכם!
אם אתם חולמים על טיול בדרום אפריקה, אבל לא בטוחים איך להתחיל לתכנן את הפרוייקט הזה, אנחנו כאן בשבילכם!
נשמח לבנות איתכם יחד, יד ביד, את תוכנית הטיול המתאימה ביותר עבורכם לדרום אפריקה. ביחד נסיר כל חשש, נשיב לכל שאלה ונבנה תוכנית טיול יומית מפורטת בהתאם להעדפות שלכם!
מוזמנים להשאיר פרטים ונחזור אליכם בהקדם
איך מצאנו את עצמנו צופים בלהקת אריות?
מדבר הקלהרי מתאפיין כמקום מחיה ללהקות גדולות של טורפים, בדגש על אריות, נמרים וצ’יטות.
פרט לשמורת אטושה בנמיביה (שהיא המקום הטוב ביותר לצפייה בבעלי חיים שאי פעם טיילנו בו), הביקור שלנו בקלהרי הפגיש אותנו עם כמות מדהימה של אריות. חיות מדהימות נוספות שזכינו לצפות בהן ממש מקרוב בקלהרי הן עופות דורסים.
חשוב לציין, שבניגוד לשמורות אחרות בדרום אפריקה, הקלהרי פחות מגוון ויש הרבה חיות אפריקאיות שלא ניתן למצוא בה. הקלהרי היא שמורה מדברית, מזג האוויר חם מאוד, אפילו בחורף, איזורי המחיה והשטחים המיוערים או הירוקים מעטים מאוד, ועל כן בעלי חיים שדורשים איזורי מחיה ירוקים רחבי ידיים אינם חיים בשמורה.
החיות שניתן למצוא בשמורת הקלהרי: כלב פרא אפריקאי, חתולי בר אפריקאים, שנמבוב (אדוורק), שועלים, תנים, גנו (Wildebeest), צבועים (חומים ומנומרים), קרקל, צ’יטות (ברדלס), נמרים, סוגים שונים של אנטילופות (Eland, Gemsbok, Kudu, Duiker, Hartebeest, Springbok, Steenbok), ג’ירפות, פנגולינים, אריות כמובן וסוגים שונים של מכרסמים.
כמו שאתם מבינים, יש לא מעט חיות שלא ניתן למצוא בשמורה הזו כמו קרנפים, פילים ואפילו זברות. תנאי המחיה כאן לא מתאימים עבורם. אם אתם רוצים חווית ספארי יותר קלאסית, יש שמורות אחרות שכנראה תעדיפו לבקר בהן.
אריות הקלהרי מתאפיינים ברעמה שחורה, והגנים שלהם נחשבים למשובחים במיוחד ביחס לקבוצות אריות אפריקאיות. הקדשנו לאריות הקלהרי פוסט נפרד.
קצת על החוויה האישית שלנו בשמורה
היום הראשון – התרגשות ואכזבה
את היום הראשון שלנו בשמורת קהלרי, בילינו באיזור נמיביה ממנה נכנסנו לפארק.
קמנו מוקדם בבוקר בנמיביה לעשות את דרכנו אל השמורה. לאחר נסיעה, הגענו למעבר הגבול, וחצינו לתוך שמורת הקלהרי.
בכניסה לשמורה קיבל את פנינו צוות מקסים, שהסביר לנו באדיבות ובסבלנות על הפארק, כולל תדריך בטיחות מפני זוחלים ושאר חיות מסוכנות.
לכל מטייל בשמורה יש סוג של “טופס טיולים” שהוא חייב להחתים בכל פעם שהוא עובר במחנות, כך הריינג’רים יודעים מי נמצא איפה וגם יודעים לזהות שיש בעיה במידה ואחד המטיילים לא מחזיר את הטופס.
הבטיחות חשובה כאן מאוד וצוות ההצלה יצא לעזרתכם במידה ותיתקעו. כיוון שאין קליטה סלולרית ברוב הפארק, הדרך לעקוב אחרי המסלול שלכם ולאתר את מיקומכם במקרה של בעיה היא באמצעות הטפסים הללו.
לאחר התדריך, הגענו לבקתה שלנו במחנה Mata mata שהייתה בסיסית וחמודה. סלון, מטבח, מרפסת גדולה אל הטבע, חדר שינה עם שתי מיטות יחיד שחיברנו יחד כדי שנוכל לישון שלושתנו ומקלחת-שירותים.
אחרי שהתמקמנו, לקחנו צידה לדרך ויצאנו לשמורה לחפש חיות. בניגוד לשאר השמורות שביקרנו בהן עד היום, השערים של המחנות כאן ללא שומרים, וצריך לצאת פיזית מהרכב לפתוח ולסגור אחריכם את השער בכל כניסה ויציאה מהמתחם של הלינה.
הסתובבנו כמה שעות ולצערנו לא ראינו הרבה – ג’ירפה חמודה שמנשנשת עלים, כמה אנטילופות, אבל שום דבר מרגש במיוחד. בתור משפחה שמטיילת הרבה באפריקה, וכבר ביקרנו בלא מעט שמורות ספארי, ביום הראשון הגענו חזרה לבקתה כל כך מאוכזבים, שהרגשנו שהבחירה בפארק הזה הייתה טעות. לא מעט שטחים מסביב למחנה היו בתהליכים של שריפה טבעית, צמחייה שחורה, אין חיות, חום כבד ואווירה לא מאוד נעימה.
חזרנו להפסקת צהריים בבקתה, החום בחוץ היה כבר מדי (מד החום של הרכב הראה 48 מעלות) ובחרנו לעשות הפסקה שכללה ביקור בבריכת השחיה הקטנטנה של המחנה, אכילת ארטיקים ומנוחה קצרה במזגן של הדירה.
לאחר מכן, יצאנו שוב לחפש חיות, אבל שוב לא הצלחנו למצוא שום דבר מרגש וחזרנו יחסית בסמיכות לשקיעה.
בערב, קשקשנו במתחם המרכזי עם כמה מטיילים שסיפרו על הרפתקאות מדהימות שראו במהלך היום והבנו שכנראה פשוט לא היינו במקום הנכון בזמן הנכון. המליצו לנו לעבור לאיזור של Nossob שהוא די רחוק מהמחנה בו ישנו. הלכנו לבקש מהריינג’רים לבדוק עבורנו האם במקרה התפנה מקום באחד המחנות האחרים ונעננו בשלילה.
חזרנו לבקתה, בישלנו ארוחת ערב טעימה בסגנון דרום אפריקאי לכבוד שישי (סטייקים מעולים, פירה טעים ויין אדום איכותי) והלכנו לישון עייפים ומאוכזבים.
היום השני – נותנים צ'אנס נוסף וזוכים בחוויה בלתי נשכחת
בכנות? אני חושבת שאם היינו מגיעים לשמורה מכיוון דרום אפריקה יש מצב שביום השני כבר היינו ממשיכים ממנה הלאה (ואיזה מזל שלא עשינו זאת). אבל כיוון שעברנו מנמיביה, היינו חייבים לבלות לפחות שני לילות בשמורה לפני שאפשר לעבור ממנה למדינה אחרת. לחזור לנמיביה לא הייתה אפשרות ולכן ידענו שבכל מקרה יש לנו יום נוסף להעביר בשמורה, אז החלטנו להפיק ממנו את המירב.
קמנו ממש מוקדם בבוקר ויצאנו בזריחה לחפש חיות. לפני שיצאנו, עברנו במשרד להחתים את טופס הטיולים ועידכנו אותנו שהתפנה מקום לינה להלילה למחנה Nossob אז החלטנו בשמחה ללכת על זה, ארזנו את הציוד ויצאנו לדרך לכיוון המחנה הבא.
קיבלנו המלצות ממטיילים אחרים בפארק וניסינו ללכת בעקבותיהם. ראינו בדרכנו קצת בנות יענה, אנטילופות, ולהקות גדולות של גנו. בשלב מסוים עצרנו ליד בור מים שהיו בו המון נשרים והייתה שם אינטראקציה מאוד מעניינת. עם זאת, עדיין לא הבנו על מה ההתלהבות הגדולה בשמורה.
בצהריים עשינו הפסקה וחקרנו את הבריכה במחנה החדש. היא הייתה קטנה ועלובה וגם החדר שקיבלנו היה לא להיט. הבקתה כללה מבואה קטנה שכללה גם מטבח מאוד בסיסי, מעבר ממנו לחדר בסגנון אכסניה עם שלוש מיטות יחידות שלא הצלחנו ממש לחבר, וממנו יציאה מסדרונית לחדר מקלחת ושירותים לא נעים במיוחד. היינו קצת מבואסים אבל הצלחנו לשמור על מצב רוח טוב יחסית, וצחקנו על זה שלא נורא, לפעמים המזל לא איתנו.
אחר הצהריים החלטנו לצאת שוב לסיבוב ולמרבה המזל, ממש ממש קרוב למחנה, בבור המים הסמוך, ראינו רכבים עומדים וממתינים. מרחוק, ניתן היה להבחין באריות, אבל בשלב הזה הם היו מאוד רחוקים מאיתנו ולא היה ברור כמה יש או לראות אותם היטב, אבל החלטנו להמתין שם. מה עוד יש לנו לעשות? כבר היינו די מיואשים, אז ישבנו במזגן של הרכב ושיחקנו משחקים וקיווינו שהאריות יהיו רעבים או צמאים ויתקרבו אל בור המים.
אחרי כמעט שעתיים של המתנה, לקראת השעה 18 בערב, הדבר שאפילו לא יכולנו לחלום עליו- פשוט קרה!
שני גורי אריות חמודים התעוררו להם והתחילו להתרוצץ ולהתקדם ממש לעברנו, לשתות מים מהבור, אחת הלביאות קמה בעקבותיהם ולאט לאט הקסם התרחש. להקה מדהימה שכללה שני זכרים יפהפיים, שתי לביאות וארבעה גורי אריות חמודים ביותר, התקדמו לשתות מים בבור הסמוך אלינו. לאחר שלגמו מים, הם פשוט בחרו להתיישב ממש לידנו, במרכז כל המכוניות שהקיפו אותם (בשלב הזה כבר היו מעל 10 מכוניות בסביבה) וזכינו במשך שעה, ממש עד לשקיעה, שהיינו חייבים לנסוע כדי לא לפספס את זמן הנעילה של שערי המחנה, לצפות ממש בקרוב באינטראקציה של משפחת האריות. הגורים החמודים קיפצו ושיחקו, עם עצמם, אחד עם השני, על הראשים של הזכרים, ואנחנו פשוט התמוגגנו שם.
מרוב תמונות וסרטונים, קשה היה לנו לבחור את הטובים ביותר. חזרנו למחנה מתמוגגים בתחושה שהאינטראקציה המדהימה הזו, השעתיים שבילינו בתוך להקת אריות, הייתה לחלוטין שווה את כל ההשקעה של הביקור בפארק.
כשחזרנו למחנה אתם יודעים מה גילינו? בתוך המחנה יש מסתור כזה, בו ניתן לשבת ולצפות על בור מים שסמוך למחנה. מסתבר שבזמן שאנחנו היינו בחוץ עם האריות, שני אריות נוספים הגיעו אל בור המים וכל מי שישב שם קיבל הופעה של שעה של האריות מבלי לצאת בכלל מהשער.
את הערב סיימנו בארוחת ערב טעימה שבישלנו – סטייקים וסלט עם מרק אטריות, והלכנו לישון במיטות היחיד שלנו מרוצים מאוד!
במחנה נוסוב, יש בחורה צעירה שעובדת בפארק שפתחה יוזמה עצמאית – היא אופה לחמניות ביתיות. ניתן להירשם בחנות המכולת, לשלם במזומן, והיא דואגת להכין לכם לחמניות טריות וטעימות לסנדוויצ’ים של יום המחרת – שווה!
לאחר מכן הלכנו לישון. החדר הלא מוצלח שלנו כלל הרבה יתושים, ובשלב מסוים בלילה, פתחנו מחוץ לחדר שלנו את האוהל, ונכנסנו לתוכו עם המזרונים שלנו ושמיכות הפוך. עבורנו הוא היה הרבה יותר מוצלח מאשר הלינה בתוך הבקתה.
היום השלישי – צ'יטה, נמר ושני אריות - נפרדים ומבטיחים שעוד נשוב
ביום האחרון היינו חייבים לעזוב את הפארק ולהמשיך הלאה, ידענו שמחכה לנו נסיעה של 800 ק”מ ואנחנו חייבים להגיע לדרבן בזמן לטיסה שלנו בעוד שלושה ימים. קמנו מוקדם מאוד בבוקר, במטרה לנסות להספיק לראות כמה שיותר לפני שנצא מהשמורה. הכנו סנדויצ’ים טעימים עם חביתה בתוך הלחמניות של הבחורה האופה, ויצאנו לדרך. נסענו בדרך הארוכה לכיוון שער היציאה הדרומי של השמורה, לכיוון מעבר הגבול עם דרום אפריקה.
בשלב מסוים של הנסיעה מצאתי את עצמי צועקת לניב לעצור. ראיתי משהו בשיחים, לא ממש הייתי בטוחה מה ראיתי אבל הייתה לי הרגשה שזה שווה עצירה. ניב נסע ברוורס והמתנו, כל מה שראינו שם זה שועל קטן, וחשבנו שאולי התבלבלתי ובזמן הנסיעה טעיתי לחשוב שהשועל הוא לביאה. שניה לפני שהמשכנו לנסוע – פתאום הציץ ראש מבין השיחים. צ’יטה מדהימה שכבה ממש מולנו, עם טרף ענק בפה שלה.
הצ’יטה הייתה יחסית רחוקה מאיתנו, אז היינו צריכים להיעזר במשקפת ובזום של המצלמה על מנת לראות היטב, אבל זו הייתה חוויה מדהימה – ראינו את האינטרקאציה שלה עם התנים מסביב, כיצד היא אוכלת, ואיך היא שבעה וממשיכה הלאה. בשלב הזה כבר הבנו שיש לשמורה הזו המון מה להציע, על אף האכזבה שחווינו ביום הראשון.
לא עברו 10 דקות מהרגע שנפרדנו מהצ’יטה ומצאתי את עצמי צועקת שוב. הפעם, היו אלה זוג אריות זכרים צעירים, שוכבים ונחים ליד בור מים, ממש סמוך לכביש. בזמן שצפינו בהם, ניב סיפר לי המון על צורת החיים של אריות, ועל הזכרים הצעירים שמנודים מהלהקה בשלב מסוים וצריכים לדאוג לעצמם. המפגש הזה היה מדהים ומרגש, והתבאסנו שאנחנו צריכים להמשיך לנסוע.
כעבור חצי שעה נוספת, הגענו לאיזור בו היו המון המון רכבים עומדים. בספארי, התקהלות כזו היא תמיד סימן שקורה משהו מרתק. לקח לנו זמן להבין על מה המהומה. נמר ענק, שוכב על עץ שיטה, מעל בור מים שבו יש להקת ראמים יפהפייה עומדים ושותים. ראינו את הנמר אורב לטרף שלו, ממתין על העץ, מתעורר ומנמנם לסירוגין.
המשכנו הלאה כי מיהרנו לכיוון היציאה אבל הבנו שאם רוצים לראות טורפים, חייבים לחזור לשמורת הקלהרי, ובאופן ספציפי – לדרך המחברת בין מחנה Nossob לבין מחנה Twee Rivieren בה ניתן לראות המון פעילות של טורפים, במרחק סביר מבורות המים.
איך מסכמים את הביקור בשמורת הקלהרי?
שמורת הקלדגי פרונטיר Kgalagadi Transfrontier national park, שהיא המקטע הדרומי של מדבר הקלהרי, מומלצת מאוד לביקור במיוחד לחובבי הספארי והטבע.
בגלל מיקומה, רחוק מאוד ממוקדי התיירות הקלאסיים, היא מתאימה רק למטיילים “מתקדמים” באפריקה, שזה לא הביקור הראשון שלהם, ויש להם זמן להשקיע בטיול.
למגיעים מנמיביה זוהי אפשרות מצויינת לבצע את החיבור לדרום אפריקה, בהנחה ויש לכם שני לילות להעביר בשמורה. חשוב לקום מוקדם בבוקר על מנת לנצל את שעות הזריחה, שהן הטובות ביותר לצפייה בטורפים.
עקב החום הכבד, במהלך שעות הצהריים לא ניתן לטייל בשמורה וגם אין טעם – גם החיות סובלות מהחום ומעדיפות לנוח בצל.
מבטיחים להעלות בקרוב את כל הפירוט על הביקור שלנו בשמורה, כולל כל התמונות והסרטונים, לדף האינסטגרם שלנו YambaOlam ולשמור הכל בהיילייט, על מנת שתוכלו לחזור ולצפות בתוכן הזה כשהוא יהיה רלוונטי עבורכם.
אנחנו תמיד כאן עבורכם לכל שאלה ומאחלים לכם טיול מדהים ובלתי נשכח בדרום אפריקה!
טיפים כלליים לביקור בשמורה
- אוכל – אלא אם אתם מתכננים לאכול רק במסעדה, שזמינה במחנה Twee Rivieren, ככל הנראה שאתם צפויים לבשל בעצמכם בזמן השהות בפארק. החנויות בפארק בסיסיות – אל תשכחו להצטייד בכל מה שנדרש לכם על מנת לבשל (כולל שמן, מלח וכל דבר קטן אחר שאולי תזדקקו לו). בבקתות יש מטבח מאובזר ואת כל הכלים הנדרשים, אבל אין מצרכי מזון בכלל.
- חשמל – הפארק אינו מחובר לרשת החשמל והמחנות מחוברים לגנרטורים שנכבים כל ערב ב-22 ומתחילים לעבוד ב-5 בבוקר למחרת. אל תשכחו להצטייד במטענים ניידים, פנסים או כל דבר אחר שינעים את השהייה שלכם בפארק גם בשעות ללא חשמל.
- אינטרנט וקליטה סלולרית – בגדול – אין בפארק. אז עדיף לכם להוריד מראש כל מה שאתם צריכים לנייד ולרכוש מפה בכניסה לשמורה כדי שיהיה לכם נעים ונוח.
- משחקים לדרך ונשנושים – בעיקר אם אתם מטיילים עם ילדים קטנים (אבל לא רק!) תדאגו להצטייד בפעילויות לימי נסיעה ארוכים, מוזיקה טובה (אין קליטה אז תורידו פלייליסטים מראש), מים מינרלים שיהיו לכם ברכב (הטמפ’ מאוד גבוהות בשמורה ועשוי להיות לכם חם ברכב) ונשנושים אהובים (פירות, בילטונג, פיצוחים, פריכיות וקרקרים – כל מה שעושה לכם טוב).
- הפסקה ביולוגית – אין בפארק הרבה מקומות לעצור בהם להפנות במהלך הנסיעה. כמו כן, בנסיעה בשמורה, אתם אף פעם לא יודעים מה מחכה לכם מעבר לפינה, יכול להיות שפתאום תפגשו אריה ותעבירו צמוד אליו כמעט שעתיים בלי לשים לב (מבוסס על סיפור אמיתי) אבל בשלב מסוים כבר ממש ממש תצטרכו לשירותים. אז בכל מקום שיש לכם אפשרות לעצור בביטחה – תעשו זאת, ואז תוכלו להמשיך בטיול רגועים.
- סיורים מודרכים – ניתן לקחת סיורים מודרכים מטעם השמורה בזריחה ובשקיעה. הסיורים בעלות של בערך 100 ₪ לאדם ומותאמים רק לילדים החל מגיל 6.
כמה טיפים חשובים למגיעים מנמיביה
- דרכונים – שימו לב שמדובר על מעבר גבול לכל דבר, אתם נדרשים להציג דרכונים בכניסה מנמיביה אל תוך השמורה, ולאחר מכן שוב ביציאה מהשמורה לכיוון דרום אפריקה.
- מוצרי מזון – במעבר הגבול בכניסה לשמורה יש הקפדה יתרה על כך שלא ניתן להעביר מוצרי מזון בין המדינות – כל מזון שיש לכם ברכב שאינו סגור – פירות, ירקות, מוצרי חלב וכדומה – ילקח על ידי המאבטחים בגבול.
- שקיות פלסטיק – אסורה הכנסת שקיות פלסטיק על סוגיהן השונים לשמורות הטבע. פקח יבדוק את הרכב שלכם במעבר הגבול וכל דבר שנמצא בשקית יצטרך להיפתח ולמצוא מקום אחר, עדיף להיערך מראש.
- מצרכים לבישול – חנויות המכולת המצויות בתוך הפארק בסיסיות יחסית – תדאגו להצטייד בכל מה שאתם צריכים לקראת הביקור בפארק לפני שתגיעו למעבר הגבול.
- בלון גז – אם אתם מתכננים לבשל על גזיה – היערכו מראש עם ציוד מתאים, לא ניתן למצוא בלוני גז או כלי אוכל בתוך השמורה, פרט למחנה Twee rivieren שנמצא רחוק מהכניסה הנמיבית.
- מטבע מקומי – לא ניתן להשתמש במטבע דולר נמיבי בתוך השמורה, אלא אך ורק בראנדים של דרא”פ (על אף שהשווי זהה, השטרות שלכם לא יתקבלו כאן). מצאו עם מי לבצע החלפה לפני שאתם עוברים את הגבול.
רוצים להזמין מקום לינה בדרום אפריקה או בכל מדינה אחרת?
מוזמנים להיכנס בקישור הזה ישירות לאתר בוקינג לחפש מקום פנוי בתאריכים של הטיול שלכם
לסיכום
אם אתם חובבי טבע פראי, ורוצים הזדמנות לראות מקרוב טורפים, בסביבת המחיה הטבעית שלהם – מדבר הקלהרי הוא בחירה מדהימה עבורכם! שמורת הטבע כאן מציעה נופי מדבר ייחודיים, ואפשרות לפגוש את הטבע במלוא הדרו. האריות של מדבר הקלהרי מפורסמים בכל העולם בזכות הרעמה השחורה האופיינית להם והקדשנו עליהם פוסט נפרד.
מקווים שהפוסט שלנו יסייע לכם לתכנן את הביקור כאן, אנחנו תמיד נשמח ללוות אתכם בבניית מסלול הטיול לדרום אפריקה.